פסק-דין בתיק ת"א 1894-07

1.         כללי

            לפניי תביעה לאכיפת טיוטת הסכם מייסדים, שבין התובע ושניים נוספים לבין "קבוצת ישראלי", שעניינה מיזם להקמת בית קברות יהודי פרטי בהר הזיתים. עוד מתבקש בית המשפט לחייב את הנתבע 1 להעביר לתובע את מניותיו בחברה שהיתה בעלת זכויות במיזם האמור. 

2.         עיקר העובדות הדרושות לעניין

            התובע איתר לטענתו קרקע (להלן: " הקרקע") בשטח של כ- 5 דונם, בהר הזיתים להקמת מתקן קבורה בקומות (להלן: "הפרוייקט").

            הבעלים הרשומים של הזכויות בקרקע הם:

            מר משה זוננפלד, שהינו בעלים של 46% (להלן: "זוננפלד"); חברת נאות מגור ייזום ובניה בע"מ, שהינה בעלים של 37% מהקרקע (להלן: "מגור"); מר חגי וולנשטיין, שהינו הבעלים של 3% מהקרקע (להלן: "וולנשטיין"); לאה שור, שהינה בעלים של 14% מהקרקע (להלן: "שור") .

            בכוונת התובע היה למצוא משקיעים אשר יממנו את הרכישה של הקרקע מבעליה, תמורת קבלת חלק מהפרוייקט. לצורך כך, פנה התובע, לטענתו, לאנשי מקצוע, כגון אדריכל המתמחה בהקמת בתי קברות בקומות, לשמאי מקרקעין ואחרים, על מנת לקדם את התכנית להקמת בית הקברות.

            לעמדת התובע, הוא התקשר עם אחר בשם שבתאי מיכאלי (להלן: "מיכאלי"), אשר יפעל בשיתוף עמו למימוש הפרוייקט. בין התובע לבין מיכאלי, נחתם ביום 3.10.06 הסכם שותפות (להלן: "הסכם השותפות"), בו הוחלט על ייסוד חברה, כאשר התובע ואשתו יהיו בעלים של 80% המניות, ומיכאלי בעלים של 20%. עוד הוסכם כי מניות התובע ואשתו, ירשמו אף הם על שם מיכאלי, בנאמנות עבור הראשונים.

            בשלב מסוים, נפגשו התובע ושותפו מיכאלי, עם מתווך בשם יוסף אלפסי (להלן: " אלפסי"), שהכיר להם את בעלי הקרקע, וכן הפגיש אותם עם עו"ד איל זלר (להלן: " עו"ד זלר"). עו"ד זלר, הקים ביום 21.9.06 את חברת " משכן לנצח הר הזיתים בע"מ", שתרכוש את הקרקע מהבעלים (להלן: " החברה"). בהתאם למוסכם בין התובע ומיכאלי, נרשמו המניות בחברה רק על שם מיכאלי, כאשר הוסכם ש 80% מהן שייכות לתובע ולרעייתו.

ביום 8.11.06, נחתם בין החברה לבין מגור הסכם לפיו רכשה החברה את מלוא הזכויות של מגור בקרקע תמורת הסך 2,850,000 ש"ח בתוספת מע"מ (להלן: "הסכם מגור"). בהתאם למוסכם, סך של 215,000 ש"ח מהתמורה שולם במעמד החתימה, והיתרה תשולם בשלושה תשלומים, כל אחד בסך 878,333 ש"ח, אשר הראשון בהם הוא עד 45 יום מחתימת ההסכם. על זכויות מגור בפנקס רישום המקרקעין נרשמה ביום 19.11.06 הערת אזהרה לטובת החברה. על ההסכם עם מגור, חתמה החברה באמצעות הנתבע 1 (להלן: " בן אברהם"), אשר הוסמך לחתום בשמה על ההתקשרות עם מגור. לטענת התובע, רק בדיעבד נודע לו כי החברה חתמה על הסכם מגור, וזאת נודע לו מפי עו"ד זלר וכן מאלפסי. לעמדת התובע, הוא ומיכאלי לא הכירו את בן אברהם אלא רק בדיעבד, עת נפגשו עם בן אברהם במשרדו של עו"ד זלר. 

לעמדת התובע, הושגה הסכמה בינו לבין בן אברהם, כי ככל שלא יעלה בידה להשיג משקיעים שיממנו את יתרת התשלומים המגיעים למגור, אזי בן אברהם ילווה את הכספים הדרושים, בריבית של 5% לחודש.

            התובע טוען כי פעל במרץ לאתר משקיעים לפרוייקט, וזאת עשה בין היתר באמצעות מתווך

            מאילת בשם "סמי טובלי", (להלן: "טובלי"). ואכן, טובלי לדבריו של התובע, הכיר לו קבוצת משקיעים, הם הנתבע 2 (להלן:" רייק"), והנתבע 3 (להלן: " ישראלי"), (הנתבעים 2 ו-3 להלן: " קבוצת ישראלי"). בין התובע ומיכאלי, לבין קבוצת ישראלי, נוהל מו"מ, באמצעות עורכי דין, עו"ד דורון כהן מטעם התובע ומיכאלי (להלן: " עו"ד כהן"), ועו"ד יהושע קליינמן מטעם קבוצת ישראלי (להלן: " עו"ד קליינמן"). במהלך המו"מ נערכו פגישות והוחלפו טיוטות הסכמי מייסדים, שהרלוונטית היא זו שהוכנה בשלהי חודש דצמבר 2006, נספח ט' לתביעה (להלן: " טיוטת ההסכם"). בהתאם לטיוטת ההסכם, תוקם חברה שבה 58% מהמניות יוקצו לקבוצת ישראלי, ו- 42% מהמניות לתובע ומיכאלי. החברה שתוקם תרכוש את הקרקע שנרכשה ממגור וכן את יתרת הקרקע שטרם נרכשה מהבעלים הנוספים וכל זאת תמורת הסך של 3,500,000 דולר. המימון הדרוש יינתן על ידי קבוצת ישראלי, והוא יחשב כהלוואת בעלים, שתוחזר ראשונה מהרווחים שיתקבלו. כתנאי לעסקה נקבעו תנאים מקדימים, ובהם רכישת הזכויות של בעל הקרקע זוננפלד וכן חתימת הסכם שיתוף עם יתר בעלי הקרקע, ולנשטיין ושור. טיוטת ההסכם לא נחתמה בסופו של דבר, והתובע סבר שקבוצת ישראלי החליטה לסגת מהעסקה. 

            בין לבין, נדרשה החברה לשלם את יתרת התשלומים למגור, והואיל ולא היו ברשות התובע ומיכאלי הסכומים הדרושים, נחתם בין התובע ומיכאלי לבין בן אברהם ביום 15.1.07 הסכם הבהרה (להלן: " הסכם הבהרה") , לפיו התובע ומיכאלי התחייבו לשלם את שני התשלומים הנותרים למגור, וכן לשפות את בן אברהם בגין הכספים המשולמים על ידו למגור. עוד נקבע כי אם התובע ומיכאלי לא יעמדו בהתחייבויותיהם דנן, יהיה בן אברהם רשאי להמשיך בעסקה עם מגור כראות עיניו וכן כי מניות החברה יועברו לבן אברהם. התובע ומיכאלי לא עמדו בהתחייבויותיהם לפי הסכם ההבהרה, ובהמשך ביום 18.1.07 הועברו מניות החברה משמו של מיכאלי לשמו של בן אברהם, וזאת בהתאם לשטר העברת מניות מיום 24.10.06. יצוין כי ביום 23.1.07 נחתם כתב ויתור על ידי התובע ומיכאלי כלפי בן אברהם, וזאת נעשה במעמד עו"ד חנוך קליין, כאשר מיכאלי אף חתם ביום 15.1.01 על הוראה בלתי חוזרת להעביר את המניות בחברה על שם בן אברהם (להלן: " כתב הוויתור").

בין לבין, ביום 16.1.07, נחתם הסכם שיתוף בין החברה לבין בעלי הקרקע, ולנשטיין ושור. במקביל, ביום 25.1.07 חתם בן אברהם על הסכם עם זוננפלד לפיו רוכשת חברה בהקמה את זכויותיו של זוננפלד בקרקע תמורת הסך 1,128,750 דולר בצירוף מעמ. הסכם זה בוטל בהמשך.

לעמדת התובע, רק בדיעבד, בחודש יולי 2007 נודע לו כי הנתבעת 4, חברה בבעלות קבוצת ישראלי, רכשה ביום 24.5.07 את הקרקע מזוננפלד וכשבוע לאחר מכן, ביום 31.5.07 חתמה על הסכם שיתוף עם יתר הבעלים.

להשלמת החלק העובדתי יצוין כי הנתבעת 4 הוקמה ביום 22.2.07, כאשר שני שליש ממניותיה מוחזקות על ידי הנתבעת 5 שבעליה הוא ישראלי, ואילו יתרת המניות מוחזקות על ידי הנתבעת 6, שבעליה הוא רייק.

3.         התביעה

התובע עותר למתן פסק דין המצהיר כי יש לראות את טיוטת ההסכם, כהסכם מחייב הגם שלא נחתם. לגישתו, בין הצדדים השתכללה גמירות דעת להיקשר בהסכם מחייב, שפרטיו המהותיים מופיעים בטיוטת ההסכם וכי ככל שההסכם נעדר פרטים, אלה אינם מהותיים וניתנים להשלמה.